במסלול רכישה או מכירה של דירה, רבים מאיתנו מוצאים עצמנו חותמים על זיכרון דברים, "עד שיחתם החוזה". לעיתים, ביוזמתנו או ביוזמת אחד הצדדים להתקשרות, ולעיתים ביוזמת איש תיווך, אשר מצא עבורנו את דירת החלומות, או את רוכש הדירה מאיתנו.
הדבר נעשה כמובן כדי "לקשור בין הצדדים" לבל יקבל אחד מהם "רגליים קרות".
הכוונה טובה, אך מובילה לא אחת למחוזות שאיננו רוצים להימצא בהם.
זיכרון דברים, הינו בבחינת הסכם בין הצדדים הקשורים בו, ולכן יש לנהוג לגביו בזהירות רבה, בדיוק כמו לפני ובעת חתימת חוזה הרכישה ממש.
במקרים רבים קורה, שבעת חתימת זיכרון הדברים, הצדדים לו, או אחד מהם, איננו יודע או מכיר את כל העובדות הנדרשות הקשורות בנכס המדובר, או בתנאי המשכנתא – ההלוואה, שברצון הרוכש לקבל, או עובדות הקשורות במיסוי הכרוך בהתקשרות, ועוד.
כאשר אנו חותמים על זיכרון דברים, מבלי לברר תחילה את כל העובדות והשאלות המהותיות הקשורות לכך, אנו עלולים למצוא עצמנו, לא אחת, כבולים בחוזה עליו לא היינו חותמים, אם היינו יודעים אותן עובדות מראש.
לכן, מומלץ מאד, בבואנו לחתום על זיכרון דברים, לברר קודם לחתימתו, את אותם דברים חיוניים הקשורים לנכס, לרישום הזכויות בו, לאפשרויות המימון, למיסוי הכרוך בחוזה כזה, וכיוצא בזה, כאילו היה זה החוזה "הסופי" שיערך על ידי עורך הדין, או עורכי הדין שיטפלו בהתקשרות.
גם זיכרון דברים, כמו חוזה, שתנאיו אינם מקוימים, עלול לסבך אותנו בהליכים משפטיים בבתי משפט, ולהסב לנו הוצאות עליהן לא חשבנו כלל.
זיכרון הדברים, האם הוא כה פשוט? בכלל לא.
אמנון ימר, עו"ד ונוטריון
מומחה לדיני מקרקעין וחוזים
הערה: אין בבלוג זה כדי להוות יעוץ משפטי, או תחליף לו. בכל התקשרות יש להיוועץ לגופם של דברים.
