השק הוא עדיין אמצעי תשלום נפוץ, לצידו של כרטיס האשראי המאוד חביב. המשתמשים בשקים כאמצעי תשלום, נעזרים לעיתים בסימנים שונים, אותם הינם מציינים על גבי השק, למטרות שונות.
לאחר שעברנו בשלום את "הסדר", חשבתי לעשות מעט "סדר" בסימנים המוכרים שאנו נוהגים לציין על גבי השקים שאנו מוסרים כתשלום, ברוח ימים אלה, "ועשה בהם סימנים".
"הקרוס" או שני הקווים המקבילים המשורטטים בחלקו העליון של השק, על שום מה?
על שום שרוצים אנו שמי שמסרנו לידיו את השק שלנו, או זה שיקבלו ממנו, (אם לא הגבילו את האפשרות להעבירו), לא יוכל להמירו במזומנים בבנק, אלא יוכל לפורעו רק על ידי הפקדתו לחשבון הבנק שלו. סימן הקרוס או השרטוט כמובהר לעיל, לא נועדו למנוע את הסיחור או העברת השק ממי שמסרנו אותו לידיו, לאחר. לצורך כך נועדו הסימנים הבאים. הוספת המילים "בלתי סחיר" בין קווי השרטוט לעיל, או בלעדיהם, בחלקו העליון של השק.
צמד מילים זה, על שום מה?
על שום שרצינו למנוע ממי שהשק נמסר על ידינו לידיו, להעבירו או לסחרו לאחר. זו הדרך להשגת מטרה זו. כדי להסיר כל ספק בהשגת מטרה זו, נשתמש גם בסימן נוסף, המובא להלן.
בשורה בה מופיעות המילים: "שלמו לפקודת"… , נמחק את המילה "לפקודת" ולאחר ציון שמו של מי שהשק נמסר לידיו, נוסיף את המילה "בלבד". זאת על שום מה? על שום שכך נמנע ממי שהשק נמסר לידיו, להעבירו לאחר, ובדרך זו יוכל רק מקבל השק מידינו, לפורעו.
שילוב המילים כאמור בסעיף 2 ואלה בסעיף 3, לא יותירו כל ספק באשר לחוסר האפשרות להעביר את השק לצד שלישי, אם זו אכן המטרה.
אמור מעתה, אין דין "הקרוס" או "השירטוט" כדין הכיתוב "בלתי סחיר" או מחיקת המילה "לפקודת". זהו, עשינו סדר.
הערה: אין בבלוג זה כדי להוות יעוץ משפטי, או תחליף לו. בכל מקרה יש להיוועץ לגופם של דברים.
